אמני כפר-סבא

בשנות העשרה יצרתי וחלמתי על לימודי וקריירה אמנותית. החלום פינה מקום ליובל שנות משפחה וקריירה חובקת עולם, אך נשאר טמון עמוק. אולי חטאתי פה ושם בשרטוט או ציור נדיר. רק  לעת פרישה התפניתי ללימודי אמנות,

החלטתי כי אני חייב לשמר את רסיסי החוויות שלי הקשורים לאנשים ומקומות אותם אני חי ואוהב, כפי שמצטיירים לי.

לכן אני נותן למכחול את זכות הדיבור – את יצירת השלם מרסיסים. המכחול מבטא את הצורך העמוק, הקמאי שלי לצייר. אני לא חוזר ו"מתקן" -   החיים קצרים ויש עוד כל כך הרבה ליצור. מאידך, כל יצירה משקפת רגשות,  זמן ומקום משלה – לא ניתן לחזור לנקודה זו ממילא.