אמן בעירו מזמינים אתכם לתערוכה XLxs בבית האמנים של כפר סבא
דברי האוצר
פרח הוא יפה, הר הוא נשגב. הדבר נכון במידה מסויימת גם באמנות. עבודה גדולה יכולה לדבר על נשגב באופן שעבודה קטנה תתקשה לעשות (אם כי כמובן יכולה). מנגד, הגודל הנעים והלא מאיים של עבודה קטנה יכול יותר בטבעיות לגעת במונח העדין - יופי. אני מאמין שלנשגב, ליופי ולקשר הלא תמיד ברור בין השניים, תמיד היה, ועדיין יש, מקום מרכזי באמנות.
עבודה גדולה, לעיתים גדולה פיזית מהמתבונן, היא עולם שמקיף אותנו, אנחנו נכנסים לתוכה. היא דורשת מאיתנו להתרחק. היא מאיימת. היא מכילה. העבודה הקטנה מבקשת מאיתנו להתקרב אליה, לחוות אינטימיות. להתנתק מהעולם כדי לראות רק אותה.
את העבודה הקטנה אנחנו יכולים לראות במבט אחד מבלי להזיז כמעט את זווית הראש. את העבודה הגדולה אנחנו קוראים במבטים רבים, בשינויי גוף ומבט. במובן זה היא ניחנת באותה מורכבות של משפט טקסטואלי השבוי במעגל ההרמנויטי : הפרדוקס שכדי להבין חלק אחד מתוכה יש להבין את המכלול, אך את המכלול ניתן לחוות רק ברצף של אותם חלקים ממנו הוא מורכב.
באמנות הגודל לא קובע אבל הוא כן משנה את החוקים. כמו בעולם הפיסיקה שבו במהירויות גבוהות במיוחד או בחלקיקים קטנים במיוחד החוקים כבר אינם אותם חוקים מוכרים, ככה גם באמנות.
כל אמן בתערוכה מציג עבודה גדולה לצד עבודה קטנה ומביא בדרכו הייחודית את המתח המתגמל בין שני סוגי היצירה האלה. אנחנו מכנים את שתי העבודות באותה המילה "ציור" (או "פסל" או "צילום") אבל למעשה מדובר בשתי תופעות מאד שונות. הר ופרח, עולם ואדם.
אמיר שפט
גלרית העבודות מהתערוכה