אנו עוסקים הבוקר בשני ציורים נהדרים של אמן חשוב ויוצא דופן, עליו אמרו קלוד מונה ואדגר דגה בשנת 1900 כי סביר ביותר כי ייזכר כצייר הצרפתי הגדול ביותר במאה ה 19 והוא ויליאם אדולף בוגרו ( BOUGUREAU ) :
ואם שמו אינו מוכר לכם- זה פיספוס ענקי של מומחי תולדות האמנות. בוגרו היה צייר צרפתי בולט ביותר בתת זרם הציור הריאליסטי שנקרא: ״ הזרם האקדמי הצרפתי ״ . הוא נולד בעיר לה רושל , עיר נמל השוכנת במפרץ ביסקאיה שמצפון לעיר בורדו, במערב צרפת, בשנת 1825 . זוהי עיר עתיקה בת 1000 שנים ובה כ 100,000 תושבים בלבד, ובה נולד, חי , פעל רוב ימי חייו וגם מת, בוגרו , בשנת 1905. כבר כנער, הוא החל לצייר ציורים ריאליסטיים מרהיבים ביופיים והוריו , שהיו בעלי אמצעים, שלחו אותו לפריז והוא התקבל בברכה לבית הספר לאמנויות יפות ובלט מיד כצייר מזהיר. בשנת 1850, זכה בוגרו במילגה היוקרתית ביותר של האקדמיה הצרפתית - ״ פרס רומא״. כשהוא בן 25 בלבד. זה היה פרס שנתי שהוענק על ידי האקדמיה לאמנות הפריזאית לתלמיד מצטיין באחד מהתחומים בהם עסקה: חריטה,ציור,אדריכלות או פיסול. חתן הפרס נשלח לרומא על חשבון ממשלת צרפת ל 4 שנים כדי להתמחות בתחום הצטיינותו במסגרת שלוחת האקדמיה הצרפתית שהוקמה ברומא בשנת 1666 על ידי שר האומנויות בממשלתו של לואי ה 14. כששב לעירו , לה רושל, הפך עד מהרה לבולט שבין הציירים הניאו קלאסיים באירופה והפליא ביכולתו הוירטואוזית לתאר באופן ריאליסטי מוקפד ומדוייק פרקים מיתולוגיים מרתקים המבוססים על ההיסטוריה היוונית והרומית. במקביל יצר ציורים ריאליסטיים מרהיבים של נופי חבל בריטני , דיוקנאות , ואף תאר בציוריו את ההואי החברתי והכפרי של איזור מגוריו. מידי שנה , נהג בוגרו להציע את יצירותיו לתצוגה בסלון השנתי של פריז והן התקבלו שם באהדה רבה . במהלך כל הקריירה העשירה שלו, התבלט בוגרו כאחד ממתנגדיהם הגדולים ביותר של האימפרסיוניסטים והוא דגל בציור קפדני לפי חוקיה הנוקשים של האקדמיה הצרפתית שדחתה את האימפרסיוניסטים ודחקה אותם להקים את הסלון האלטרנטיבי שלהם. בשל עמדתו הכה ברורה והחלטית שצידדה באקדמיה ללא סייג- הוא נחשב למוביל ״ הזרם האקדמי ״ בציור הצרפתי. יחד עם זאת, כאשר נישא בשנית - בגיל די מתקדם- לאמנית אליזבת ג׳יין גארדנר בוגרו, אחת מתלמידותיו הבולטות, הפך לחסיד נלהב לשילובן של נשים באקדמיה הצרפתית ואף הפעיל את השפעתו הרבה כדי לפתוח את שעריהם של מוסדות אמנות נוספים בפני נשים ובכך נחשב לליברל גדול. חשיפתו הרבה של בוגרו באמצעות הופעת עבודותיו בסלון הרשמי של פריז , הפכה אותו - עד מהרה - לאמן מבוקש ומחירי עבודותיו הרקיעו לשחקים. עיקר הביקוש ליצירותיו של בוגרו הופנה מכיוונם של המיליארדרים הגדולים של אמריקה. שליחיה של משפחת רוקפלר ושל משפחות אילי ההון האחרים של ניו יורק הגיעו לסלון של פריז מדי שנה ורכשו תמונות ריאליסטיות - מכל הבא ליד. ובמחירים שהלכו והאמירו. בוגרו החל להתאים את נושאי עבודותיו לביקוש הגובר שהגיח מהיבשת החדשה וקצב עבודתו גבר בהתאם. בסיכומו של דבר , יצר בוגרו בסך הכל - 826 ציורי שמן נפלאים - וכ 400 מהם מוצגים עד היום באוספים פרטיים ובמוזיאונים, בכל רחבי אמריקה. ולפיכך, יתכן ואין לתהות על כך כי כשמונה ודגה קבעו את קביעתם לגבי כך שבוגרו ייזכר כאמן הצרפתי הגדול ביותר של המאה ה 19 - אכן - כך. עובדה היא שכשהוא מת בשנת 1905 , בגיל 80, היו שדיברו בהלווייתו שהתקיימה בעירו, לה רושל, על כך שהוא היה - אולי - אחד מגדולי הציירים בכל העולם. אך מסתבר כי לא לעולם חוסן - בשנת 1920, כ 15 שנים בלבד לאחר מותו, נשכח בוגרו כמעט לחלוטין. כיום טוענים מומחים לאמנות כי קרה לו מה שקרה לחברת: ״ קודאק ״ שלא הבחינה בזמן בכך שה״ סמארטפונים ״ הולכים וקרבים. למזלו של בוגרו - כשדעך הביקוש ליצירותיו - הוא כבר לא היה בחיים. בשנת 1920, טעמי הקהל כבר היו שונים לגמרי וציורים ריאליסטיים שמחקים את עבודתה של המצלמה שהלכה והשתכללה , כבר לא משכו את המיליארדרים אלא אם זוהו כציורי רינסאנס או בארוק ומאחר ואז, לא הייתה לנו עדיין ויקיפדיה אינטרנטית שבה מונצחים אישים חשובים לעולמי עד, הלך בוגרו ונשכח ובהיעדר ביקוש חדש ליצירתיו כמעט לחלוטין - שמו נעלם בהדרגה והוא כברלא נכלל באנציקלופדיות במשך כמה עשרות שנים. התפנית חלה בשנות ה 70, כנראה - בעקבות סדרה של מכירות פומביות מוצלחות של בתי המכירות: כריסטיז׳ וסותביז׳ שבהן נמכרו בהצלחה רבה יצירות של בוגרו במחירים נאים על ידי צאצאיהם של אותם מיליארדרים שרכשו אותן 100 שנים קודם לכן- התחדש העניין בצייר הצרפתי הגדול של המאה ה 19. כיום מוצגות יצירותיו של בוגרו ביותר מ 100 מוזיאונים חשובים ויוקרתיים בכל רחבי העולם וכן, מככבות באוספים פרטיים של בעלי הון רבים ,בעיקר בארה״ב. ברשותכם - אספר עכשיו על 2 הציורים שלפנינו: הציור שבצד שמאל , נקרא בצרפתית: SEULE AU MONDE ובאנגלית:ALONE IN THE WORLD ובעברית: ״ לבד בעולם״. זהו אחד מהציורים החילוניים היפים ביותר , אותו יצר בוגרו בשנת 1867 בצבעי שמן על בד וגודלו: 100 על 68 ס״מ. הציור מתאר בת איכרים שמגיעה לעיר האורות פריז ועומדת על גשר שעל הנהר סין כשהיא אוחזת בידיה כינור. היא מפנה את מבטה שמאלה והבעת פניה - נוגה. ברקע,ניתן לראות את קתדרלת נוטרדאם וגשר נוסף שמן הסתם הוא ה PONT ROYAL שהוא אחד משלושת הגשרים הישנים ביותר שעל הסיין ונבנה בשנת 1632. אם כך - הנערה עומדת על הגשר שלפניו שהוא: PONT THE SOLFERINO שברובע השביעי של פריז. מי שגילה את הציור הזה, תתפלאו, היה תיאו ון גוך, אחיו הצעיר של וינסנט, שהיה סוחר אמנות פעיל ( ולא עסק אך ורק בציוריו של אחיו המפורסם) שנשלח לפריז מטעמה של הסוכנות בה עבד אז. הוא רכש את הציור הזה בשנת 1877 כשהיה בן 20 בלבד, מאוחר יותר התגלגל הציור הנהדר הזה לאוסף הענקי של משפחת רוקפלר שבו כ 2000 פריטי אמנות יקרי ערך ושעומד להימכר “ במכירת המאה ״ על ידי כריסטיז׳ בניו יורק בחודש מאי הקרוב.. שווי האוסף הוא כ 700 מיליון דולר וכל תמורת המכירה תיועד לצדקה. על המכירה החליטה משפחת רוקפלר בעקבות מותו של דייויד רוקפלר בחודש מרץ 2017 בגיל 101. הוא היה הנכד האחרון שנותר עד אז בחיים, של איל הנפט הגדול , ג׳ון דייויסון רוקפלר, שיסד את קונצרן ״ סטנדרט אויל ״ באמצע המאה ה 19 ועד מהרה הפך אז לאיש העשיר ביותר בעולם. הציור השני, שבצד ימין נקרא בצרפתית: FERRE ET SOEUR ובאנגלית: BRETON BROTHER AND SISTER ובעברית : ״ האחים הברטוניים״ והוא נוצר על ידי בוגרו בשנת 1871 בצבעי שמן על בד. גודלו: 129 על 89 ס״מ. הציור הזה הושלם על ידי בוגרו בסטודיו שלו על סמך סקיצות שהכין בשנות ה 60 של המאה ה 19 כאשר הציב את המודליסטים שלו בתנוחות מסורתיות כשהם לבושים ב BRETON COSTUMES ( תלבושות ברטוניות ) ובאופן שכוון להעניק לציור אוירה כפרית - פסטורלית שהיתה מאוד מבוקשת על ידי האספנים האמריקאיים העשירים שסיפקו לבוגרו - מוניטין, מעמד וממון רב. הברטונים הם קבוצה אתנית ממוצא קלטי, ושורשים גאליים וויקינגיים, שהגיעו לאזור בריטני שבצרפת בכמה גלים בין המאות ה 3 וה 9 לספירה, מדרום מערב אנגליה ( אזורי: קורנוול ודבון ). השפה המקורית שלהם שעודנה בשימוש: הברטונית - שפה ממשפחת השפות הקלטיות ובה מדברים כחצי מיליון מתושבי הפינה הצפון מערבית של צרפת.הציור הזה עבר מספר גילגולים ולבסוף הגיע לידיה של קאתרין לורילארד וולף ( WOLFE ) אספנית ופילנטרופית ( בתו של איל טבק מוירג׳יניה שתרם את רוב הכסף שנדרש בזמנו להקמת המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק )שבמותה, בשנת 1877 ציוותה לטובת ה״ מטרופוליטן ״ מיוזיאום בניו יורק את האוסף הענקי שלה,כולל ציורו הנהדר הזה של בוגרו, והוסיפה על כך סכום של 200,000 דולר במזומן. כל הכבוד לפטרוני האמנות באשר הם.